השבוע אישרה הכנסת לקריאה ראשונה את תיקון החוק לעידוד השקעות הון שעוסק בסוגיית "הרווחים הכלואים", אותם רווחים שצברו חברות בינלאומיות הפועלות בישראל ונהנות מהטבות מס בכפוף לחוק. עשרות מיליארדי השקלים שהיו יכולים להיגבות כמס חברות מרווחים אלה, לצד ההנחות הניתנות בפועל, מביאים רבים לדרוש, ובצדק, בחינה מחודשת של היקף ההטבות במס הניתנות לתאגידי הענק. הם גם גוררים ביקורת על ההחלטה לקזז בשיעור המס שאותו חייבות חברות אלה לשלם.

אולם מדיון ומביקורת אלה נשכח עניין מרכזי, המקפל בתוכו את עתידם של סכומים גבוהים בהרבה מאותם מיליארדי שקלים המכונים "הרווחים הכלואים". מדובר בכספים שניתן לכנותם "הרווחים שכבר אינם כלואים".

הרפורמה ביטלה את המגבלה

במה הדברים אמורים? עד שנת 2011 קבע החוק לעידוד השקעות הון כי כאשר מבקשים בעליה של חברה הזכאית להטבות מס מתוקף החוק למשוך דיבידנד, תהיה החברה חייבת בתשלום מס חברות מלא על סכום הדיבידנד. הרציונל מאחורי תקנה זו היה כי מטרת החוק לעידוד השקעות וההטבות הניתנות למשקיעים היא לעודד את המשך ההשקעה שתאפשר הרחבה נוספת של המשק התעשייתי, יצירת מקומות עבודה והגדלת הצמיחה. משיכת דיבידנד מנוגדת כמובן לרעיון זה, שכן במקרה זה מפרישה החברה את הרווחים לבעליה במקום להחזירם כהשקעה במשק הישראלי.

מדוע רק עד שנת 2011? בשנה שעברה חלה רפורמה מקיפה בחוק לעידוד השקעות הון, ששינתה מן היסוד את תנאי הזכאות ואת אופי ההטבות הניתנות מתוקף החוק. הרפורמה התבססה על המלצות ועדת שני והועברה כחלק מחוק ההסדרים לשנים 2011–2012. כחלק מהרפורמה בוטלה, בין השאר, המגבלה למשיכת דיבידנד, כך שעתה חברה הזכאית להטבות במס חברות יכולה לחלק דיבידנד לבעליה בלי שתצטרך לשלם את הפרשי מס החברות על סכום זה.

כפי שעולה מפרשת "הרווחים הכלואים", משמעות תיקון זה היא אובדן של מיליארדי שקלים בכל שנה שהיו יכולים להיגבות כמס חברות בכל מקרה שבו מבקשות החברות למשוך דיבידנד מהרווחים שצברו. אך היום, לאחר תיקון החוק בשנה שעברה, הרווחים המופקים על ידי חברות הנהנות מהטבות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון הם למעשה בגדר רווחים "שכבר אינם כלואים", שאותם יכולים התאגידים, כאמור, למשוך כדיבידנד בלי לשלם את הפרש מס החברות על ההנחה שקיבלו.

הטבות מפליגות לתאגידים

משמעותו של התיקון, אם כן, היא כי המדינה מעניקה לתאגידי הענק הטבות מס מפליגות, המגיעות לפי הדיווחים האחרונים עד תשלום מס חברות בשיעור של 3% בלבד. מנגד, המדינה מאפשרת להם לא להחזיר את פירות ההשקעה למשק הישראלי, לא בצורה של מסים ולא בצורה של השקעה חוזרת בכלכלה הישראלית, אלא במקום זאת להוציאם מהארץ לכיסיהם של בעלי המניות.

מוטב היה, לפיכך, כי הדיון הציבורי והביקורת בסוגיית "הרווחים הכלואים" יופנו גם לבחינה ביקורתית של הרפורמה משנת 2011 ולהוראותיו של החוק לעידוד השקעות הון בכללותו. רפורמה זו הפכה את החוק לעידוד השקעות הון מחוק שמטרתו עידוד השקעות ופיתוח הכלכלה הישראלית, לחוק שמטרתו עידוד צבירת הון ומתן מתנות לתאגידי הענק.

ירון דישון הוא מנהל ההדרכה במרכז אדוה וסטודנט לתואר שני בסוציולוגיה כלכלית באוניברסיטת בן־גוריון בנגב

המאמר פורסם במקור בכלכליסט, 16.8.12: http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3580295,00.html