עובדים, מעסיקים ועוגת ההכנסה הלאומית: דו"ח לשנת 2009

ב-2009, חלקם של המעסיקים בעוגת ההכנסה הלאומית גדל בעוד שחלקם של העובדים קטן. חלקם של המעסיקים גדל מ-15% ב-2008 ל-17% ב-2009, וחלקם של העובדים קטן מ-62% ל-60%. יוצא כי המשבר הפיננסי והכלכלי של 2009-2008 פגע בעובדים יותר מאשר במעסיקים.

במבט על כל השנים 2009-2000, נראה כי היה זה עשור טוב מאוד למעסיקים. אמנם, בין 2000 ל-2002 ירד חלקם בהכנסה הלאומית מ-14% ל-10%, אך כבר ב-2004 הוא חזר לרמתו הקודמת ומאז הוא המשיך לגדול עד שהגיע ב-2009 ל-17% – גבוה בשלוש נקודות האחוז משהיה ב-2000.

עבור העובדים, העשור הנוכחי לא היה טוב: חלקם בהכנסה הלאומית, שעמד ב-2000 על 66%, ירד עד ל-60% ב-2009

גם כאשר מדובר באחוזים בודדים, הסכומים הם משמעותיים: ב-2009, לדוגמא, עמדה ההכנסה הלאומית של ישראל על 654 מיליארד ₪. אחוז אחד מזה היה 6.54 מיליארד ₪. אילו עמד חלקם של העובדים בעוגה של 2009 על 66%, כפי שהיה בשנת 2000, ולא על 60%, כפי שהיה בפועל, היו העובדים מקבלים ב-2009, כקבוצה, 39.2 מיליארד ₪ נוספים. אם נחלק את הסכום הזה במספר הכולל של העובדים והעובדות – ב-2009, כ-3.015 מיליון (כולל לא ישראלים) – נמצא, כי ב-2009 עשויים היו כל עובד ועובדת לקבל, בממוצע, תוספת שנתית של 13,000 ₪, או כ-1,083 ₪ לחודש.

על האי שוויון הגדל בהתחלקות ההכנסה הלאומית אפשר לעמוד גם באמצעות השוואה בין שיעור הגידול בהכנסה הלאומית לבין שיעור הגידול בחלקיהם של המעסיקים והעובדים: בין 2000 ל-2009 גדלה ההכנסה הלאומית ב-30%, אך בעוד שחלקם של העובדים גדל ב-17% בלבד, חלקם של המעסיקים גדל ב-59%.