השבח לשר הבריאות – והצעה חלופית למימון טיפול שיניים לילדים

שר הבריאות (המכונה סגן שר הבריאות) יעקב ליצמן עשה מעשה. הוא נפגש עם נציגי הקואליציה לרפואת שיניים ציבורית והשתכנע שחוק ביטוח בריאות ממלכתי חייב לכלול טיפול שיניים לילדים. הוא לא רק השתכנע אלא גם פעל לממש את החלטתו, על-ידי השגת הסכמת חברי הממשלה לגריעת 65 מיליון ש"ח מהסל הטכנולוגי של חוק ביטוח בריאות ממלכתי לשנת 2010.

פעולתו קוממה ארגוני חולים, הרואים בהחלטה להפחית את עלות הסל הטכנולוגי לשנת 2010 (כ-415 מיליון ש"ח, סכום שהושג במאבק חברתי-פרלמנטרי קשה) תקדים מסוכן העלול לשמש לצרכים נוספים שאינם הולמים את הגדרת הסל. יתרה מכך, חברי ארגוני החולים חוששים שחלק מצרכיהם הרפואיים לא ייענו בגלל ההפחתה בסל הטכנולוגי.

גם רופאים רבים מתרעמים על ליצמן, ביניהם אלה החברים בוועדת הסל, שתפקידה להמליץ על הכנסת תרופות חדשות לסל הבריאות. כזכור, המלצות ועדת הסל חייבות באישור של מועצת הבריאות – ואחר כך של שר הבריאות ושל חברי הממשלה. הרופאים מלינים על כך שהשיקול המקצועי שלהם "נחטף".

מנגד, פעילים חברתיים ובהם יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, מהללים את החלטת שר הבריאות, בהציגם נתונים קשים על מצב השיניים של ילדי ישראל, תוך השוואה למצב באירופה המערבית.

גם חברי הקואליציה לרפואת שיניים ציבורית הועמדו בפני דילמה, שכן הם אלה ששיכנעו את שר הבריאות בחשיבות העניין. אלא שהם לא חלמו שמקור המימון שיציע השר יהיה הסל הטכנולוגי – אותו סל שחלק מחברי הקואליציה נאבקו אך לפני שנתיים על הגדלתו.

כמנהלת של ארגון שנאבק אף הוא על הגדלת הסל הטכנולוגי והדוגל בהכללת טיפול שיניים לילדים בסל הבסיסי של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ברצוני לומר, קודם כל, כל הכבוד לשר הבריאות שיגע וחיפש מקור מימון לטיפול שיניים לילדים. צעדו זה של יעקב ליצמן הציב את נושא טיפול השיניים במרכז העניינים. ללא צעד זה היינו ממשיכים לדבר על טיפול שיניים לילדים מבלי לעשות דבר בנדון.

שנית, אני רוצה להציע מקור מימון חלופי: במקום ליטול את הסכום הנדרש מן הסל הטכנולוגי אפשר ליטול אותו מן הרזבה התקציבית הגדולה שתישאר בסוף 2009, עקב העובדה שתקציב המדינה אושר רק ביולי השנה. ואז, במהלך הדיונים על תקציב המדינה לשנת 2011, ניתן יהיה לקבוע שאחד מיעדי התקציב יהיה הוספת טיפול שיניים לילדים לסל הבסיסי של חוק ביטוח בריאות ממלכתי – ולקבוע לו תקציב הולם, שלא על חשבון הסל הטכנולוגי.

הצעתי מחזקת את ידיהם של החולים, חברי הכנסת והמומחים למדיניות ציבורית הגורסים שאין להשתמש בסל הטכנולוגי למטרות אחרות. אדרבא, יש לקבוע מנגנון עדכון קבוע לסל הטכנולוגי ולעלות הסל כולו כדי שרמת הרפואה הציבורית בישראל תשאר גבוהה וכדי שתרופות ופרוצדורות חיוניות תשארנה נגישות לכל החולים – ולא רק לאלה הרוכשים ביטוחים משלימים.