תקצוב מגדרי – יש דבר כזה? מסתבר שישראל היא בין הארצות המובילות בתחום

משרדי הממשלה מציגים הצעות תקציב רשמיות הכוללות ניתוח מגדרי – ומציעים תוכניות לצמצום הפערים. מאמר דעה על יישום הטמעת חשיבה מגדרית בתקציב המדינה

תחילה היה מין (SEX), מושג ביולוגי. אז בא המגדר (GENDER), מושג סוציולוגי. ועכשיו הגיעה הטמעת חשיבה מגדרית (GENDER MAINSTREAMING), מושג שמתחילים להשתמש בו בהקשר של מדיניות ממשלתית או פרקטיקה ארגונית. ויש גם תקצוב מגדרי (GENDER BUDGETING OR GENDER AUDITING). ממשלת בישראל בהחלטה מס. 2084 מאוקטובר 2014 דורשת מכל משרדי הממשלה לבחון את תקציביהם מנקודת ראות מגדרית – או במילים אחרות: לבדוק את מידת השוויון של שכר העובדים והעובדות, את הנהנים והנהנות מהשירותים, המענקים והתמיכות ואת הנהנים/ות מתקציבי הרכש. וזאת כדי לראות אם נשים מקבלות את השירותים הציבוריים ואת המשאבים הציבוריים האחרים שהן זכאיות לקבל כאזרחיות שוות ערך. ואם מתגלים עיוותים ופערים – הניתוח המגדרי דורש לבנות תכנית לצמצמם.

הטמעת חשיבה מגדרית היא אסטרטגיה לצמצום הפערים בין נשים וגברים והיא מופעלת לא רק במשרדי הממשלה אלא גם בחלק מהרשויות המקומיות שלנו. האסטרטגיה הזאת מיטיבה עם כל התושבים, שכן היא מביאה ליתר שקיפות בתקציבים ובודקת את מידת ההתאמה בין צרכיהן של נשים וילדות לבין צרכיהם של גברים וילדים. יתר על כן, בתוך כל מגדר, היא יכולה להאיר על מידת ההתאמה בין תכניות ותקציבים לבין צרכים של קבוצות מיעוט.

זו השנה השלישית שמשרדי הממשלה כותבים ספרי הצעת תקציב רשמיים (הספרים הכחולים) הכוללים פרקים המוקדשים לניתוח מגדרי של תכניותיהם ותקציביהם ומציעים תכניות לצמצום הפערים שנתגלו. למשל, משרד הבריאות ומשרד הבנוי והשיכון בנו תכניות לקידום מספר רב יותר של נשים לתפקידים בכירים במשרדיהם; משרד התחבורה, שמצא שנשים מהוות רוב (60%) בקרב המשתמשים בתחבורה ציבורית, נדרש לבנות תכנית שתיתן תמריץ לחברות האוטובוסים לשנות את לוחות הזמנים כך שיתאימו לצרכיהן של נשים; ומשרדי המדע והטכנולוגיה ומשרד התיירות נדרשו לנקוט בצעדים שיביאו לניצול גדול יותר של תקציבי המענקים והתמיכות שלהם בידי נשים. המשרד לשוויון חברתי מנצח על העשייה הזאת בסיוע המקצועי של מרכז אדוה.

ומה ברמה המקומית? בשנה האחרונה הוביל מרכז אדוה עשייה מקומית שבה לקחו חלק קבוצות נשים משש רשויות מקומיות. תחילה למדו את האסטרטגיה של הטמעת חשיבה מגדרית ובהמשך יישמו אותה. בבת ים שמו את הדגש על נושא הספורט והקימו קבוצת כדורשת לנערות וגם ליגת כדורשת לנשים, בעזרת משאבים מוניציפליים, כמובן. בטמרה מתארגנות הנשים להיאבק נגד התנהגות לא הולמת של בני נוער בעיר, בסיוע גורמים מוניציפליים — לטובת כל התושבים ביישוב. ברחובות ערכו הנשים סקר בנושא שביעות רצון מהתחבורה הציבורית ומצאו שרוב הנשים אינן מרוצות מהתדירות ומהמסלולים של האוטובוסים. כעת הן עובדות כדי לשפר את המצב. בבית ג'אן הוקמה מועצת נשים שמטרתה להיטיב עם הנשים ברשות באמצעות פעילויות רבות, ביניהן ימי עיון על זכויות נשים בעבודה, קורס פמיניזם וקורס בניהול מודע מגדר לעובדים הבכירים ברשות.

דוגמאות משנים קודמות: קבוצות נשים בכפר קאסם ובנתניה הקימו פארק ומסלול הליכה, קבוצות נשים בטירת הכרמל וברחובות ייסדו תכנית השכלה גבוהה לנשים וגברים בשנות ה-30 וה-40 שלהן, קבוצת נשים באשקלון הפעילו קורס הכנה לנשים בת 50+ שנפלטו משוק העבודה וחפצו לחזור – ועוד הרשימה ארוכה.

הטמעת חשיבה מגדרית איננה המצאה ישראלית: היא פותחה באוסטרליה ובאנגליה בשנת השמונים של המאה הקודמת, לאחר שהמפתחים הבינו כי חקיקה מתקדמת ושריון מקומות לנשים ברשימות פוליטיות אינם מביאים את השוויון המגדרי המיוחל. כיום האסטרטגיה מופעלת בצורות שונות בכ-40 מדינות. הבולטות שבהן הן ספרד (ברמה האזורית), גרמניה (ברמה המוניציפלית), בבלגיה ובאוסטריה (ברמה הארצית)  ואיך לא – בשוודיה (ברמה הארצית והמוניציפלית).ההחלטה הממשלתית נתנה לישראל הזדמנות להפוך למובילה ומתחדשת בתחום.

המאמר פורסם במקור בדה-מרקר