מאמר

לסגור פערים בחינוך החדשני

למערכת החינוך דרושה מהפכה פדגוגית שעליה יהיה אפשר לבסס מהפכה ארגונית: שינוי רדיקלי של צורת הלימוד תוך שימת דגש על מיומנויות למידה

מבט על היקף שעות הלימוד מלמד כי ילדי ישראל שוהים בבתי הספר שעות רבות ביחס למרבית התלמידים במדינות המפותחות. אלא שהיקף שעות הלימוד אינו משקף בהכרח את עומק הלמידה ואיכותה.

ברוב השיעורים הלמידה היא פרונטלית: מורה המרצה בפני התלמידים מול טוש מחיק ולוח. הידע הנלמד מאורגן בסדר כרונולוגי ולפי תחומים צרים ("מקצועות לימוד" בחלוקה לעיוני מול טכנולוגי). ריבוי בחינות בכל שלבי החינוך, ובחינות הבגרות הממתינות בסוף הדרך, הופכים את הלמידה למרוץ להצלחה במבחנים.

אלא שבעידן המידע הנוכחי התלמידים חשופים למקורות מידע רבים ולידע המאורגן בצורה רב־תחומית ומועבר בצורה מגוונת, למשל בסרטוני יו־טיוב, בנאומי טד או בפודקאסטים. בעקבות זאת מידת העניין שלהם בלימוד הבית־ספרי פוחתת. מערך אינטנסיבי של היבחנות וניטור מתמיד של הישגים גם הוא "מוציא את המיץ" לתלמידים ולמורים ומהווה חסם מרכזי ללמידה יצירתית המקנה מיומנויות.

למידה חדשנית ועדכנית יותר ניתן למצוא בשוליים של תוכנית הלימודים, במקצועות רשות, בחלק מהמגמות בתיכון, בתוכניות לימודים והעשרה המובחנות מהלמידה השוטפת, או בפרויקטים שונים שנכנסים ויוצאים מבתי ספר, פעמים רבות באופן אקראי. אפשר למצוא למידה כזו פה ושם בבתי ספר ניסויים או ייחודיים, שהכניסה אליהם מוגבלת לתלמידים מצטיינים או למי שהוריהם מסוגלים לשלם לא מעט.

אבל התלמידים שאינם מצליחים לשרוד את שיטת הלימוד הפרונטלי האחיד, אלה שזקוקים במיוחד לצורת לימוד אחרת שתאפשר להם לבטא טוב יותר את כישוריהם ואת נטיותיהם, אינם זוכים לכך. בתווך מצויה קבוצה גדולה של תלמידים ששורדת את שנות הלימודים ללא הנאה רבה ובתחושה שרוב הלימוד הבית־ספרי אינו רלוונטי לחיים עצמם.

שיטות הלמידה המיושנות הן גם חומר הגלם של מכונת ההסללה. למידה מבוססת מבחנים מתמרצת את המיון המתמיד – מי שלא עומד בקצב מעכב את הכיתה ויש למצוא לו מסגרת "מתאימה ליכולתו", כמו כיתת מב"ר או מסלול מקצועי שמכין לעולם האתמול. פעמים רבות אותו תלמיד משגשג במגמת הקולנוע, בבית ספר דמוקרטי או בפרויקט העשרה יצירתי. כולנו מכירים "תלמידים גרועים" שהצליחו בחיים אחרי שהשתחררו מטראומת בית הספר.

אפשר וחייבים לשנות זאת. למערכת החינוך דרושה מהפכה פדגוגית שעליה יהיה אפשר לבסס מהפכה ארגונית: שינוי רדיקלי של צורת הלימוד תוך שימת דגש על מיומנויות למידה; צמצום לימודי הליבה ובהתאם בחינות הבגרות ל־4-3 מקצועות יסוד; למידה מגוונת של נושאים בצורה רב־תחומית ובשלל אמצעים על בסיס בחירה ועניין של התלמיד ושל קהילת בית הספר. חשוב מכל – שיטות הלימוד החדשניות הללו צריכות להיות נחלת כלל התלמידים, בליבת המערכת הציבורית, ולא בשוליים שלה, כפי שקורה היום.

המאמר פורסם במקור בעיתון "ישראל היום"