נייר מדיניות

מערכת הבריאות זקוקה לעירוי תקציבי דחוף

רק 63% מההוצאה הלאומית בישראל מושקעים בבריאות – לעומת ממוצע השקעה של 74% במדינות מפותחות אחרות. הזמן קצר והספירה לאחור של תפקוד מערכת הבריאות הציבורית בישראל החלה

למערכת הבריאות הציבורית בישראל יש מוניטין מצוין והיא נחשבת לטובה יותר ממערכת הבריאות בארה"ב.

למרות זאת, במאמר שפירסמה באחרונה כתבת הבריאות רוני לינדר־גנץ, היא מביעה דאגה לעתיד שירותי הרפואה בישראל לאור ההשקעה הנמוכה. לינדר־גנץ מזהירה ש"הנס" של מערכת רזה ויעילה, המספקת שירותי בריאות ברמה גבוהה ובאופן שוויוני, יסתיים בקרוב. כדי למנוע הידרדרות באיכות שירותי הרפואה, היא כותבת, יש להגדיל בצורה משמעותית את התקציבים הייעודיים.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה באחרונה נתונים חדשים, המלמדים על ההשקעה הציבורית הנמוכה בבריאות בישראל: 63% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות — לעומת מדינות מפותחות אחרות שבהן ממוצע ההשקעה הציבורית הוא 74%. יתרה מזאת, נתוני הלמ"ס מעידים על עלייה של 9% בהוצאה של משקי הבית בישראל על שירותי רפואה, מעבר לשירותים הניתנים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

בעוד כל תושבי הקבע של ישראל זכאים לכיסוי במסגרת חוק ביטוח הבריאות הממלכתי, פוליסות ביטוח הבריאות האחרות מספקות שירותים למי שידם משגת לשלם, ומזכה את אלה ששילמו בזכות קדימה בקביעת תורים למומחים ולניתוחים.

ארגונים חברתיים, כולל מרכז אדוה, רופאים לזכויות אדם והאגודה לזכויות האזרח בישראל, פועלים לקדם הטמעה של ההטבות הניתנות במסגרת הביטוחים הפרטיים, הנחשבות כיום שירותי רפואה הכרחיים, לתוך המערכת האוניברסלית — כך שההשקעה בבריאות תיטיב עם כלל האוכלוסייה. אבל המערכת סובלת מתחלואים נוספים, כולל היעדר מימון ציבורי ל"פול־טיימרים", רופאים המתוגמלים היטב ונשארים בבתי החולים כל שעות היום — בשונה מאלה שעובדים בהם רק בבקרים, ופונים למרפאות הפרטיות לצורך השלמת הכנסה.

סוגייה בעייתית נוספת שיש לתת עליה את הדעת נוגעת לחוק חדש שנועד להסדיר את תעשיית תיירות המרפא, אבל אינו מספק מענה ראוי — בין השאר החוק אינו מגביל את מספר תיירי המרפא שכל בית חולים יכול לקבל. תיירות מרפא יכולה אמנם לשמש מקור הכנסה מצוין לבתי החולים בישראל, אבל בתנאים הקיימים — הכוללים מספר מיטות אשפוז נמוך ומחסור בכוח אדם — התיירים מתחרים עם תושבי ישראל על כל מיטה וגם על טיפול רפואי.

הזמן קצר והספירה לאחור של תפקוד מערכת הבריאות הציבורית בישראל החלה. הנקודה שבה לא נוכל יותר למתוח את התקציבים הנמוכים קרבה, ועמה מתקרב סופה של מה שהיתה פעם אחת ממערכות הרפואה הטובות בעולם.

פורסם במקור בדה-מרקר