הערות מגדריות על תקציב המדינה לשנים 2016-2015

ניתוח מגדרי לסעיפים מתוך הצעת תקציב המדינה לשנים 2015-2016

קרדיט: dreamstime

השנה בחרנו להתייחס בעיקר לסעיפים העוסקים בשוק העבודה ושיש בהם בכדי להשפיע על מצבן הכלכלי של נשים.

דחיית חוק יום לימודים ארוך לשנת 2021 – במסגרת התקציב הנוכחי מוצע לדחות את יישום החוק לשנת 2021. יום לימודים ארוך יכול היה לתרום למעמדן של כל הנשים העובדות מחוץ למשק ביתן, שכן הוא היה מאפשר להן להאריך את שעות העבודה שלהן. על פי נתוני מחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (וייסבלאי ואח', 2015), במקומות בהם מיושם החוק, יש לו תרומה חיובית על הכנסתן של אימהות והוא אף עשוי לתרום לגידול במספר חודשי העבודה של אימהות חד הוריות.

דיור – תקציב הדיור, שבשנת 2000 עמד על 9.9 מיליארד ש"ח, עמד בשנת 2014  ל-3.1 מיליארד ש"ח ובשנים 2016-2015 הוא צפוי לעמוד על 4 מיליארד ש"ח לערך . תקציב הסיוע בשכר דירה, שבתחילת שנות ה-2000 עמד על כ-2 מיליארד ש"ח, עמד בשנת 2014 על 1.5 מיליארד ש"ח. על פי הצעת התקציב לשנים 2016-2015, הוא צפוי לגדול מעט, ל-1.58 מיליארד ש"ח.

סוגיית הדיור והשקעה בדיור ציבורי בפרט – יש להן היבט מגדרי ברור. על פי ניתוח של משרד השיכון עצמו שנעשה בעקבות החלטת הממשלה ליישם ניתוח מגדרי של התקציב, נשים מהוות כ-65% מהזכאיות לסיוע בשכר דירה. בנוסף, נשים יחידות וחד הוריות מהוות כמחצית מדיירי הדיור הציבורי המחזיקים בדירה הרשומה על שמם. לכן, אין ספק שדיור הוא תנאי הכרחי ליכולתן של נשים לקיים חיים כלכליים עצמאיים.

העלאה של גמלת הבטחת הכנסה למקבלי קצבת זקנה – תחת הכותרת "כלי לטיפול בעוני" ובעקבות המלצות הוועדה למלחמה בעוני, מוצע להגדיל את קצבת השלמת ההכנסה  למקבלי/ות קצבת זקנה בעלות כוללת של 580 מיליון ₪ לשנה. סכום התוספת המקסימלית יעמוד על 177-135 ש"ח ליחיד/ה.
השלמת ההכנסה אמנם תשפר מעט את מצבם/ן של הזקנים/ות החיים/ות מתחת לקו העוני אך תותיר אותם ב"עוטף עוני". בנוסף, זקנים/ות המקבלים/ות קצבת שאירים או שברשותם/ן רכב או חלקת אדמה, אינם/ן זכאים/ות להשלמת הכנסה. לפיכך, מוטב היה להעלות קצבת הזקנה. במבט מגדרי, על פי נתוני הביטוח הלאומי נשים מהוות כ-61% מקבלי קצת זקנה וכ-65% ממקבלי השלמת הכנסה לגמלה (המוסד לביטוח לאומי, 2014).

הקשחת הקריטריונים לקבלת דמי אבטלה בקרב מובטלים/ות צעירים – ישראל נמצאת בתחתית הסולם של מדינות ה-OECD בכל הקשור לגובה דמי האבטלה ולזכויות המובטלים. החלטה זו מבקשת להקשיח עוד יותר את התנאים של עובדים צעירים לקבלת דמי אבטלה ובכך "לחסוך" 75 מיליון ₪ מן ההעברות למוסד לביטוח לאומי עבור דמי אבטלה. שיעורן של הנשים בקרב המובטלים הצעירים גבוה מזה של הגברים ועומד על כ-60% בקרב בני 34 ומטה.

הטבות מס – בספר עיקרי התקציב לשנים 2015-2016 קיימת התייחסות אחת לתקצוב מגדרי והיא בחלק על המיסוי (ע' 270-271). כאן משרד האוצר מציג התפלגות מגדרית של עלויותיהן של ארבע הטבות מס: קרנות השתלמות בעת ההפקדה, זיכוי להכנסה במשמרת, זיכוי לשכר באזורי פיתוח וחצי נקודת זיכוי לנשים עובדות. כספי ההטבות מוצגים לפי עשירוני הכנסה, המאפשרים לראות בבירור: (א) שבעלי שכר נמוך לא נהנים מהטבות מס, היות והם אינם מגיעים לסף המס ו-(ב) שבעשירונים הגבוהים העלות של ההטבות עבור נשים נמוכה בהרבה מעלותן עבור גברים.