תנו להם ללמוד: זה הזמן ל"ניו-דיל" של השכלה גבוהה

השקעה הטובה ביותר שמדינת ישראל יכולה לעשות בימים אלה היא "ניו-דיל" של השקעה בהשכלה ובהון אנושי

בתוך כאוס הקורונה, יש גם חדשות טובות. בחודש מאי וגם בימים האחרונים מדווחות האוניברסיטאות וחלק מהמכללות על עליה ניכרת – של 30% – בנרשמים ללימודים גבוהים. אחרי שנים של גידול מתון מאד בפונים להשכלה גבוהה וירידה בשיעור הלומדים באוניברסיטאות  מדובר בבשורה של ממש והזדמנות חד פעמית לצעד של שדרוג ההון האנושי עליו ממליצים כל המוסדות הכלכליים הבינלאומיים, כמו גם בנק ישראל, וכבר ננקט ברבות ממדינות אירופה.

בשנים האחרונות גבר הפקפוק בערך של תואר אקדמי שלווה בטענות בדבר חוסר הרלוונטיות של לימודים אקדמיים לשוק העבודה, וירידת קרנה של התפיסה שרווחה בדור הקודם לפיה "תלמד, תצליח". באופן בולט דור ה-Y הצביע ברגליים ופקפק במודל ההשכלה.

ואכן התפתחו בשוק העבודה מסלולים רבים שהם עוקפי השכלה. עם זאת, גם לפני המשבר הנתונים היו חד משמעיים: שיעור האבטלה בקרב בעלי השכלה אקדמית היה נמוך משמעותית, ושכרם, בממוצע, גבוה יותר.

המשבר הכלכלי שיצרה הקורונה חשף באופן ברור את הדואליות של שוק העבודה, ואת ערכה של השכלה,  כאשר חלק ניכר מבעלי ההשכלה והמקצוע הצליחו להמשיך לעבוד, בעוד בקרב בעלי השכלה נמוכה, ובהתאם – שכר נמוך, במיוחד בענפי השירותים, שיעור הנפלטים לאבטלה גדול.

כעת, הצעירים מצביעים ברגליים. במקום לנהור לעבודות מזדמנות בשכר נמוך וחוסר בטחון תעסוקתי, הם מעדיפים להשקיע בלימודים. שיעורי ההרשמה למקצועות נדרשים ולתחומים כמו חשבונאות, מדעי המח והנדסה גדלו במאות אחוזים, לאחר שנים שהמדינה מנסה לעודד למידה של תחומים אלה בהצלחה חלקית בלבד, עשה "שוק הקורונה" את העבודה.

משמחת במיוחד העלייה בנרשמים למדעי החברה והרוח ובמיוחד לחוגים  כמו פילוסופיה והיסטוריה, שבצל התפיסה הפרקטית של ההשכלה הגבוהה מצויים בסכנת הכחדה. זאת משום שלכל השכלה יש ערך, בפיתוח מיומנויות בסיסות של קריאה, כתיבה וניתוח, מיומנויות דיגיטליות, באזרחות פעילה יותר וגם ביכולת להשתלב בתעסוקה. ועוד, לרכישת השכלה השפעה בין-דורית- השכלת ההורים משליכה ישירות על סיכויי ילדיהם להצליח בלימודים בבית הספר ובשוק העבודה לאחר מכן.

קופסאות התקציב של משבר הקורונה כוללת חבילת מימון להכשרות מקצועיות שהמדינה מתקשה לממש, אחרי שנים של ייבוש התחום. ואכן יש לקוות שהמשבר יאפשר גם קפיצת מדרגה בתחום זה. אולם, חשוב לא פחות להשקיע כעת ממש בהרחבת הנגישות להשכלה גבוהה: תקצוב מוסדות הלימוד כך שיוכלו לקלוט מספר גדול יותר של סטודנטים, בניית מערך תמיכה- מלגות וסבסוד עמוק יותר של שכר הלימוד, או תמיכה כספית אחרת, כגון מלגות מחיה – כדי שכל המתחילים יצליחו לסיים את התואר, גם אם אינם באים מבתים מבוססים.

נדרש גם סבסוד של קורסים להשלמת ושיפור בגרויות ויצירת מסלולי קבלה עוקפי תעשיית הפסיכומטרי על מנת לתת הזדמנות לשכבות רחבות יותר להיכנס בשערי ההשכלה הגבוהה.  עבור אחרים, שאינם יכולים או רוצים ללמוד לתואר, יש לתקצב הכשרות מקצועיות באופן דומה, תוך סבסוד העלות ומתן דמי מחיה.

חוק ההסדרים וחבילת הקורונה כוללת סכומי עתק של השקעה בתשתיות תחבורה. אולם, השקעה הטובה ביותר שמדינת ישראל יכולה לעשות בימים אלה היא "ניו-דיל" של השקעה בהשכלה ובהון אנושי. מדובר בהשקעה שתניב פירות למשק שנים קדימה, וגם לדור הבא. גם לצעירים עצמם עדיף להשקיע בלימודים שישפרו את מצבם בשוק העבודה לשנים ארוכות, מאשר לנהור לעבודות בשכר נמוך וללא אופק תעסוקתי.

// פורסם במקור בדה-מרקר