הצעת התקציב לשנים 2016-2015: "המשקיעים" ימשיכו לחגוג

הצעת התקציב לשנים 2016-2015 אינה מחזקת את השירותים החברתיים וכתוצאה מכך מגבירה את האי שוויון בחברה הישראלית

קרדיט: dreamstime

דוגמא ראשונה:
תקציב משרד הבינוי השיכון (נתוני ביצוע) ירד מ-9.9 מיליארד ₪ בשנת 2000 ל-3.1 מיליארד ₪ ב-2014; הצעת התקציב מציעה להגדילו לכ-4 מיליארד ₪. בתוך זה, תקציב המשכנתאות ירד מ-3.9 מיליארד ₪ בשנת 2000 ל-340 מיליון ₪ ב-2014; הצעת התקציב מציעה להקטינו עוד ב-2015, ל-170 מיליון ₪ (במחירי 2014; עדיין אין תקציב ל-2016).

כאשר הממשלה מוציאה עצמה מזירת הדיור, היא פותחת פתח לכניסתם של בעלי אמצעים ובראשם אלה הקרויים "משקיעים" – ישראלים המשתייכים בדרך כלל לעשירון העליון, שחסכונותיהם מאפשרים להם להתחרות עם הזוגות הצעירים על כל היצע דיור חדש ובעצם השתתפותם מעלים את מחירי הדיור: בשנים האחרונות רכשו "משקיעים" בין רבע לשליש מכלל הדירות החדשות.

מבחינתה של המדינה, הדיור, שבעבר נתפס כמחויבות ממשלתית לציבור, הפך להיות מקור הכנסה: בין שנת 2000 לשנת 2014, בשעה שתקציב הבינוי והשיכון הצטמק, עלו הכנסות האוצר ממיסי נדל"ן – מס רכוש, מס רכישה, מס שבח ומס מכירה – מ-5.08 מיליארד ₪ ל-7.78 מיליארד ₪.

דוגמא שנייה:
תקציב החינוך, שלא כמו תקציב הבינוי והשיכון, דווקא גדל בשנים האחרונות, כאשר המרכיב העיקרי בגידול הוא שכר המורות, שגדל בעקבות הסכמי "אופק חדש" ו"עוז לתמורה". עם זאת, ההוצאה הציבורית על חינוך והשכלה גבוהה עמדה (ב-2012) על 6% תמ"ג, שיעור נמוך מזה של ארצות מובילות בתחום החינוך ב-OECD ובהן דנמרק (8.7%), איסלנד (7.8%), שבדיה (7%) ופינלנד (6.8%). יש לציין כי בישראל, משקל הצעירים בכלל האוכלוסייה גבוה מאשר בארצות אלה ועל כן צפוי היה כי משקל תקציב החינוך וההשכלה הגבוהה בתמ"ג יהיה גבוה יותר.

הגידול התקציבי הספיק כדי לצמצם (אך לא למחוק) את הפער בשכר המורות בין ישראל לארצות ה-OECD. הוא גם לא הספיק כדי לבלום את התפשטות המימון הפרטי בתוך מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה: ב-2014, חלקה של ההוצאה הפרטית בהוצאה הכוללת על חינוך והשכלה גבוהה עמד בישראל על 21.4% – שיעור מהגבוהים ב-OECD, שם הממוצע עמד על 16.1%. סביר להניח כי שכבת "המשקיעים" בדיור היא גם זו האחראית להוצאה הפרטית הגבוהה בתחום החינוך.

ישנם שני מקורות אפשריים להגדלת תקציב השירותים החברתיים: קיצוץ בתקציב הביטחון, דבר שיתאפשר ככל הנראה רק בעקבות הסדר מדיני עם הפלסטינים, והעלאת המסים הישירים, צעד המומלץ בין השאר גם על ידי בנק ישראל.