עסק משלה – נייר מדיניות: עידוד עסקים קטנים בבעלות נשים בישראל

עידוד עסקים קטנים בבעלות נשים בישראל ובמדינות המפותחות, מה נעשה ומה נדרש עוד לעשות

Facebooktwittermail

בשנים האחרונות ניכרת בישראל עלייה במודעות לחשיבות קידום עסקים קטנים ובינוניים, הבאה לידי ביטוי בחקיקה ובהקמת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. עם זאת, ועל אף שסקטור עסקי הנשים נמצא בצמיחה בישראל ובכל העולם, הסוכנות כיום אינה פועלת מתוך ראיה מגדרית, ותכניות ייעודיות לנשים בעסקים מתקיימות בעיקר במסגרת עמותות או מסגרות פרטיות. על מנת להתגבר על החסמים העיקריים העומדים בפני נשים בתחום היזמות, יש להטמיע חשיבה מגדרית במנגנונים ובקביעת המדיניות לקידום עסקים קטנים.

כמה נתונים: נשים ועסקים בישראל

  • בממוצע, עסקים בבעלות נשים קטנים יותר והכנסותיהם נמוכות יותר: סיבה מרכזית לכך היא שבדרך כלל נשים עובדות פחות שעות מגברים בעסק שבבעלותן, וכן נוטות לקחת פחות סיכונים כלכליים הנדרשים לשם הרחבת העסק.
  • רק 27% מתקציב התמיכה בעסקים קטנים ובינוניים של משרד הכלכלה בשנת 2015 הופנה לנשים, ורק 8% מההלוואות שניתנו על ידי קרן ההלוואות בערבות מדינה, ניתנו לנשים;
  • רק 22% מהרשומים כעצמאיים בביטוח הלאומי הן נשים, ונשים מהוות 31% בלבד מהעצמאים שהם גם שכירים;
  • רק 14% מהבעלות על עסקים בישראל מצויה בידי נשים בלבד;
  • בישראל, 72% מבעלות העסקים אינן מעסיקות עובדים בהשוואה ל-56% מבעלי העסקים הגברים;
  • בשנת 2014 הכנסה חודשית ממוצעת של אישה עצמאית היתה 6,847₪ בהשוואה ל-12,454₪ בקרב עצמאים גברים (פער של 45%);
  • כמחצית מהנשים העצמאיות מרוויחות עד שכר המינימום בלבד, בהשוואה ל-29% מהעצמאים הגברים.

המצב בישראל – מדיניות תומכת בעסקים קטנים

על פי ההגדרות המקובלות, עסק זעיר הוא כזה המעסיק עד 4 עובדים בנוסף לבעל/ת העסק, ובעל מחזור שנתי של עד 10 מיליון ש״ח, ועסק קטן הוא המעסיק עד 50 עובדים, ובעל מחזור עסקי שנתי של עד 25 מיליון ש״ח.

בעשור האחרון החלה להתפתח בישראל מודעות לצורך בקידום עסקים זעירים וקטנים והוקמה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. כן פורסמו הנחיות ומקודמות הצעות חקיקה לסיוע לעסקים אלה ואפילו להעדפה מתקנת ברכש.

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מקיימת במרכזיה קורסים לעידוד יזמות נשים וכן משתפת פעולה עם קרן קורת בתכנית מימון זעיר לנשים. אולם, מניתוח מגדרי שערך משרד הכלכלה לתקציב 2015 עולה, כי רק 27% מתקציב התמיכה בעסקים קטנים ובינוניים של המשרד בשנה זו הופנה לנשים. תמיכות לעסקים ניתנות על ידי משרדי ממשלה נוספים. פילוח מגדרי של תקציבי המשרדים מעלה כי נשים בעלות עסקים, כקבוצה, מקבלות שיעור נמוך יותר של השקעות ומענקים מאשר גברים. למעט שותפות הסוכנות בתכנית SAWA, הסוכנות אינה פועלת בראיה מגדרית כלל.

במגזר העסקי, השדרה המנהלת של התאחדות התעשיינים והתאחדות המלאכה והתעשייה, הינה גברית ברובה. שני הארגונים מקיימים אמנם פורומים לנשים (פורום מנהלות בתעשייה ופורום בעלות עסקים בהתאחדות המלאכה והתעשייה), אולם מרבית בעלי התפקידים במוסדות הארגונים הם גברים ואין תכנית כוללת לקידום עסקים בבעלות נשים.

כלי המימון הממשלתי הוא קרן ההלוואות בערבות מדינה. הקרן מעניקה ערבות להלוואות לצורך הקמת עסק, השקעה בהצמחת עסק ולהון חוזר בשיתוף פעולה עם בנקים. בשנת 2014 ניתנו באמצעות ערבות שהעמידה הקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בסך של קרוב לשני מיליארד ₪, אולם רק 8% מסכום זה ניתן לנשים. מדובר בחלק זעיר מהאשראי הבנקאי לעסקים במשק. מחקרים מצביעים על כך שתנאי הסף של הקרן והבנקים עמם היא עובדת אינם מתאימים לנשים בעלות עסקים קטנים. רק בנק אחד מפעיל קרן ייעודית לעסקים בבעלות נשים.

בישראל פועלות מספר פלטפורמות למימון המונים באינטרנט, אך ה-OECD  מציין כי הבירוקרטיה הממושכת הכרוכה בהקמת עסק והגבלות על בעלי מניות ומשקיעים אינדיבידואלים, אינן מאפשרות כיום לעשות שימוש נרחב במימון המונים להקמת עסקים חדשים.

כמעט ולא קיימת בישראל חקיקה ייעודית לעסקים קטנים ובינוניים, קל וחומר לעסקים בבעלות נשים. גם החקיקה הקיימת לא הביאה עד כה לשיפור נגישות העסקים הקטנים לרכש מממשלתי ומקומי. עם זאת, כמה חוקים מצויים בהליכי חקיקה: חוק הקובע העדפה לעסקים קטנים ובינוניים ברכש ממשלתי, חוק הגבלת תשלומים לספקים ותיקונים שונים לגבי התנאים הסוציאליים של עצמאים בישראל.

מרבית התכניות הייעודיות לקידום יזמות זעירה ועסקים קטנים של נשים מופעלות על ידי עמותות ארציות ומקומיות. מדובר בתכניות ליווי, הכשרה, סיוע בהשגת מימון ומערך הלוואות זעירות וסיוע בשיווק.

מה עושים בעולם כדי לקדם עסקים בבעלות נשים

מדינות מפותחות מקדישות בעשור האחרון מאמצים ליצירת כלים לקידום עסקים קטנים ובינוניים, מתוך הכרה שעסקים אלה מהווים את הרב המכריע של העסקים במגזר הפרטי, ותרומתם לצמיחה חיונית.

קידום עסקים קטנים נתפס כיום גם כאמצעי חשוב לצמצום העוני בקרב קבוצות הסובלות מנחיתות מבנית בשוק העבודה: מיעוטים, מהגרים, נשים ועובדים מבוגרים שנפלטו משוק העבודה. הדבר נכון במיוחד לגבי עסקים זעירים, משום שחסמי הכניסה נמוכים יחסית לאלה הקיימים בשוק העבודה. עבור נשים, ובמיוחד נשים מקבוצות מיעוט, מדובר בהזדמנות לעצמאות כלכלית המאפשרת גמישות בשעות העבודה ומיקומה. בדיקה שערך ה-OECD מעלה כי באירופה שלאחר המשבר הכלכלי (2008 – 2013) סקטור העסקים הקטנים הפך מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה.

דוח של ה-OECD  בנושא פערים מגדריים מצביע על כך שנשים יותר מגברים עוסקות ביזמות עסקית מתוך כורח ולא מבחירה. בהתאם, במדינות סקנדינביה בהן שיעורי תעסוקת נשים גבוהים ורמת השכר גבוהה אף היא, שיעור בעלות העסקים נמוך יחסית, ולהיפך – שיעורן נמוך במדינות הים התיכון ומזרח אירופה בהן יש פחות אפשרויות תעסוקה לנשים כשכירות. במרבית המדינות וגם בישראל, שיעורן של נשים מקרב בעלי העסקים הוא עד שליש, והפער המגדרי ניכר ככל שמדובר בעסקים גדולים יותר.  מרבית בעלי העסקים, נשים וגברים, במדינות אירופה ובישראל הם עצמאים קטנים שאינם מעסיקים עובדים.

מדיניות לעידוד עסקים קטנים בבעלות נשים בעולם מכוונת בדרך כלל לחסמים הטיפוסיים שזוהו בתחום: קושי בקבלת אשראי והלוואות להקמת עסקים ולהרחבתם; חוסר ניסיון עסקי; חסמים בנגישות להכשרה וייעוץ עסקי; חסמים רבים בגישה של עסקים קטנים לחוזי רכש.

Facebooktwittermail