מחקר

מדיניות לצמצום פערי שכר מגדריים – מבט בינלאומי

מחקר זה הוא חלק מפרויקט "שוות ערך – לקידום שכר שווה"

להורדת המסמך המלא לפרסומים נוספים בנושא

מאז אמצע המאה ה-20, גברה המודעות לחשיבות השתתפותן של נשים בשוק העבודה ובעקבות זאת התמקדה המדיניות בעיקר ביכולת של נשים לשלב בין טיפול בילדים ובבית לבין עבודה בשכר. מדיניות זו התבססה על מודל ה”מפרנס וחצי” לפיו המפרנס העיקרי במשק הבית הוא הגבר ונשים נתפסות כמפרנסות משניות וכמטפלות עיקריות בילדים. הצורך הכלכלי בהעלאת שיעורי
ההשתתפות של נשים בשוק העבודה בשכר הביא לפיתוח שורה של אמצעים שיקלו על נשים לשלב בין עבודת הבית לעבודה בשכר: מסגרות לטיפול בילדים, הטבות מס לאמהות עובדות, חופשות לידה בתשלום לאמהות עובדות וחקיקת מגן לשמירה על זכויות נשים בעבודה.

מדיניות זו הגבירה את הבידול התעסוקתי בין נשים לגברים וחיזקה את המגמה לפיה נשים במרבית המדינות מרוכזות במגזר הציבורי, במשלחי יד טיפוליים ובשירותים כדוגמת הוראה, פקידות, מקצועות הטיפול ומכירות וכן את ריבוי תעסוקת נשים במשרות חלקיות. ריכוזן של נשים במקצועות ובמשרות שנח לשלבם עם גידול ילדים יחד עם תפיסתן כמפרנסות משניות, יצרו לגיטימציה לכך שנשים מרוויחות שכר נמוך יותר. מסלולי התעסוקה השונים ושעות העבודה הקצרות יותר של חלק גדול מהנשים העובדות תרמו לכך שפערי השכר המגדריים לא נבדקו לעומק ולא נתפסו כאפליה או כפגיעה בשוויון.